דילוג לתוכן הראשי
לכל הפוסטיםהורות

על שותפים למסע, פרקים והורות מיטיבה

הילדים שלנו, מורים בדרך להורות מיטיבה וזוגיות פרק ב'

ריקי ואלכס מחייכים יחד על רקע נוף מדברי בשקיעה

בקליניקה שלי אני פוגשת גם הורים (לא רק את תוצרי הליבה שלהם :)), ואחד הנושאים המרתקים והמעשירים ביותר שאני נתקלת בהם הוא הקשר הייחודי שיש לנו ההורים עם ילדינו.

לא פעם, אנחנו רואים בהם "רק ילדים", אבל אם נסתכל עמוק יותר, נגלה שהם למעשה שותפים מלאים למסע החיים שלנו, ואף יותר מכך, מורים בעלי ערך עצום שמציבים לנו מראות ומקדמים אותנו בדרך להורות מיטיבה וצמיחה אישית.

ילדינו כמראה: לראות את עצמנו דרכם

הילדים שלנו, במיוחד בגילאים הצעירים, הם סוג של מראה נקייה נקייה. הם משקפים לנו את ההתנהגויות, התגובות והרגשות שלנו בצורה כנה וללא פילטרים.

הם מראים לנו איפה אנחנו צריכים להשתפר, איפה אנחנו מגיבים מתוך דפוסים ישנים, ואיפה יש לנו הזדמנות לצמוח ולהיות גרסה טובה יותר של עצמנו.

זהו כמובן לא תמיד תהליך פשוט והוא דורש מאיתנו מודעות רבה, במיוחד כשלפעמים המראה הזו חושפת דברים שאנחנו מעדיפים לא לראות, אבל דווקא שם טמונה ההזדמנות האמיתית לשינוי וצמיחה.

פרק ב', אתגר שהוא גם מתנה: הורות משולבת וקבלת האחר

נושא נוסף שקרוב לליבי הוא הורות בפרק ב' וזוגיות חדשה עם ילדים מנישואים קודמים. אני ואלכס, בן זוגי, עברנו מסע כזה בעצמנו.

אמנם כשהכרנו, הילדים שלנו חצו כבר את העשור הראשון לחייהם (וכיום כבר את השני), ובכל זאת חוו פירוק מבנה משפחתי בעברם והקמת אחד חדש בהווה אל עבר עתידם.

זו דרך מורכבת ומאתגרת, אבל גם מלאה בהזדמנויות לצמיחה ולהבנה עמוקה יותר של הקשרים האנושיים המקיפים את כולנו.

אחד השיעורים הגדולים שלמדנו הוא ההבנה שכל אחד מאיתנו הוא אינדיבידואל שהגיע לכאן כדי לעבור את המסע האישי שלו. כשאנחנו מבינים שגם בני/בנות הזוג שלנו, וגם ילדינו (בין אם הם ביולוגיים שלנו ובין אם לא), הם ישויות נפרדות עם דרך משלהן לעבור, טבעי יותר שנפתח גישה של קבלה עמוקה והכלה.

במערכת יחסים בפרק ב', הדבר נכון אף יותר ומקבל משנה תוקף. ילדי בן/בת הזוג מגיעים עם ההיסטוריה, הרגשות והציפיות שלהם. כדי ליצור עבורם הורות מיטיבה וסביבה תומכת, האחריות היא עלינו:

  • לכבד את הקשר שלהם עם ההורה הביולוגי

    זהו קשר ראשוני ובסיסי שחשוב שנכבד ונתמוך בו.

  • להשקיע ולמצוא את המקום הייחודי שלנו

    את נקודת ההשפעה המיטיבה שלנו בקשר, אנחנו לא ההורה הביולוגי, ואנחנו לא צריכים לנסות להיות. אנחנו יכולים להיות דמות תומכת, אוהבת ו"המבוגר האחראי הזה" שיש לו תפקיד חשוב בחייהם.

  • להקשיב ולתקף

    להכיל את הרגשות שלהם, גם אם הם קשים או מבלבלים, ולתת להם לגיטימציה ומרחב ביטוי.

  • לבנות אמון לאט ובהדרגה

    קשר עם ילדים מפרק ב' נבנה עם הזמן, בסבלנות ועם הרבה אהבה והכלה.

הורות, בכל צורה שהיא, היא מסע מופלא של גילוי עצמי וצמיחה.

כשאנחנו רואים את ילדינו בגובה העיניים, לא "רק כילדים" אלא גם כשותפים ומורים, אנחנו פותחים פתח לקשרים עמוקים יותר, להורות מיטיבה יותר, ולחיים מלאים יותר.

ואיך שאני אוהבת את המילה הרמוניה.

אז תגידו, איזו מראה הילדים שלכם מציבים לכם/ן? ואיך אתם/ן יכולים/ות לצמוח מזה?

מתחבר לך משהו ממה שקראת?

אשמח לדבר ולראות אם נכון לנו לצעוד יחד.

דברו איתי בוואטסאפ